דבורקין נ' פוטו סטודיו נסים בע"מ

פסק דין

1.בפני תביעה לפיצויים בגין נזקים שנגרמו לתובע כתוצאה מהפרת הסכם לאספקת תוכנה לעריכת וידיאו.

2.הנתבעת פרסמה באתר האינטרנט שלה מוצר וידאו כשנכתב במודעה שאספקת המוצר תהא בתוך 7 ימי עבודה, והנה התובע צלם במקצועו הזמין את המוצר ואף שילם דרך כרטיס האשראי.

3.לטענת התובע הנתבעת לא עמדה בתנאי ההסכם ולא סיפקה את המוצר כפי שהתחייבה, דהיינו מתוך 7 ימי עבודה ושהתוכנה נתקבלה רק ביום 6.7.12, דהיינו בנוסף למעלה מחודש וחצי לאחר משלוח ההזמנה והתשלום.

4.הנתבעת, בכתב- הגנתה ,טוענת כי נתגלה לה שהמוצר הינו תוכנה שאספקתה נפסקה, ולתובע ניתנו שתי אפשרויות, הראשונה לבטל את העסקה ולהזדכות בתשלום ששולם וכן בהוצאות או שהתובע יסכים שהנתבעת תאתר מוצר חדיש יותר אך במחיר זהה. התובע הסכים לחלופה השנייה, ביידעו שאיתור מוצר תחליפי אורך זמן.

הנתבעת סיפקה לתובע את המוצר החדש בהסכמתו כאשר מחירו עולה על מחיר המוצר שאספקתו הופסקה ב- 800 ₪.

5.התקיים דיון בפני והתובע אשר בעדותו כי הוצע לו מוצר אחר חלופי וכן הוא אומר בעדותו:

" הציעו לי מוצר אחר חלופי, הסכמתי כי הייתי זקוק לתוכנה, ומאז עברו יותר מחודשיים מאז שנתתי הסכמתי ועד שהם ספקו לי את המוצר התחליפי, התוכנה החדשה ספקה אותי אבל הפסדתי עבודות בפרק הזמן הזה ולכן אני תובע פיצוי ... "

ראה עמ' 1 לפרוטוקול שורות 12-16.

התובע אישר גם שהוא מאוד מרוצה מהמוצר החלופי, לא זו אף זו, התובע אישר בעדותו כי הנתבעת פנתה אליו בשיחה טלפונית והציעה לו בזמנו לבטל את העסקה ולקבל כספו חזרה או להזמין מוצר חלופי.

6.דיון והכרעה

כלל הוא בהליך אזרחי, כיהמוציא מחברו עליו הראייה, היינו התובע נושא בנטל השכנוע לגבי כל יסודותיה העובדתיים של עילת תביעתו. חובת ההוכחה המוטלת על בעל דין הנושא בנטל השכנוע היא עמידה ברמה של מאזן הסתברויות, על בעל הדין להוכיח כי גרסתו סבירה יותר ומתקבלת על הדעת יותר מן הגרסה שכנגד.

לאחר שעיינתי בכתבי הטענות ובדברי שני הצדדים הגעתי למסקנה שהתובע לא הצליח להרים את הנטל המוטל עליו להוכחת תביעתו.

התובע בחר לא לבטל את העסקה כשהוברר לו שהופסקה אספקת המוצר ובחר להמתין למוצר חילופי ועם ביצוע הזמנת המוצר החילופי שמחירו עולה על המוצר שהוזמן קודם לכן בכ- 800 ₪, הרי יש לראות אותו כמי שוויתר על טענותיו נגד הנתבעת בכל הקשור למוצר הקודם שאם לא תומר כן , הרי הנתבעת כלל לא הייתה נאותה לספק מוצר תחליפי שמחירו יותר.

יוצא אפוא ,שהנתבעת יצאה ידי חובתה בפיצוי התובע בגין עילת תביעתו זו בהסכמתו.

ראה דברים בעמ' 2 לפרוטוקול שורות 17-19.

התובע לא הוכיח כלל שנגרמו לו נזקים והדבר נטען אך בעלמא , לא הובאה שום ראייה שכתוצאה מאי- אספקת המוצר נגרמו לו הפסדים בעבודה. לא צורפו אישורים מרואה חשבון או מיועץ מס מוסמך או ממזמיני עבודה שלא קיבלו אותה לרגל אי- אספקת המוצר ועל כך התובע לא הצליח אף להוכיח את נזקיו.

7. סוף דבר

התביעה נדחית.

התובע ישלם לנתבעת הוצאות משפט סך של 400 ₪.